“אם תתני לו בקבוק הוא יישן לך בלילה, זה ידוע שהנקה לא מספיקה להם”.
אני מסתכלת על האמא החמודה הזאת בגינה שהרגע שיחררה את המשפט הזה לאוויר כתגובה לזה ששיפשפתי עיניים ואמרתי שהקטן ישן רע לאחרונה. מצד אחד, יש לי חשק לשחרר לה איזו הערה עוקצנית כזו, שתעמיד אותה על טעותה ותהדהד במוחה כל היום . מצד שני, הבן שלי הרגע חטף לבן שלה את הארטיק אז לא נעים לי ואני חייבת להיות סופר נחמדה אליה כדי לכפר על זה שהבן שלה עכשיו צורח כי הוא רוצה את הארטיק – בזמן שהבן הבכור שלי כבר מסיים למרוח אותו על כל הנמלים בגינה.
לו הייתי אמא לילד ראשון, סביר להניח שהייתי מסתכלת עליה בעיניים משתאות, כאל מי שזה עתה בישרה לי על ביאת המשיח. יש לה 4 ילדים, היא בוודאי יודעת דברים שאני עוד רחוקה שנות אור מלדעת. בקבוק מעניק לי שעות שינה! איפה היית קודם עם העצה הנפלאה הזאת, אמא נחמדה?
אבל פרט לזה שאני אמא ליונק מצטיין, אני גם אמא לבן בכור שינק לא יותר משנייה וחצי בחדר הלידה – וגדל להיות תמ”לניק מצטיין, ואני גם יודעת לומר – שזו טעות. בקבוק לא מבטיח איכות שינה.
כשאת אמא לתינוק שניזון מתמ”ל, ואת מתמרמרת על איכות השינה של הילד – לא אומרים לך “תני לו בקבוק, הוא יישן לך בלילה” כי הוא כבר עם בקבוק והוא אינו ישן בלילה.
כלומר, הוא כן ישן, אבל לא השינה כפי שאני מכירה אותה וחולמת עליה – ללכת לישון בחצות ולהתעורר בעשר בבוקר עם פה יבש וריר בצידי הפה. הוא ישן, רק לא כמו שאני רוצה, אז אני מתמרמרת, מגזימה ואומרת שהוא “לא ישן לי”. ומה שעונות לך שלל אמהות כתגובה זה להוסיף לו קורנפלור, דייסה, בטון – בתכל’ס מה זה משנה מה להוסיף? העיקר שישן.
אז רגע – אם את מניקה ומתלוננת שהתינוק לא ישן לילה שלם, זה בוודאי אומר שהחלב שלך אשם.
ואם את אם שמשלבת תמ”ל והנקה? או אם שמזינה את תינוקה בלעדית על ידי תמ”ל – מי אשם אז בכך שהעולל לא ישן לילה שלם ומתעורר לבקבוק?
מי שאשם זה כמובן הטבע, כי זהו טבעו של התינוק – להתעורר לקבלת מזון לטובת גדילה, התחזקות, מנגנון הגנתי ממוות בעריסה. אבל כשאת אמא מניקה, את מי העובדות מעניינות בכלל אם אפשר להאשים את הציצי? נאשים את הציצי!
בדיעבד, כשהינוקא שלי חוגג שנה, ומתחיל אט אט לפתוח פערים בין הנקות, לישון לילה אחד טוב יותר ולילה אחד טוב פחות, אני יודעת בוודאי לומר שהרגלי השינה של בניי דיי דומים. תדירות ההתעוררות דומה וגם גיל פתיחת הפערים בשינה בין האכלה אחת לאחרת דיי זהה.
הסתכלתי על האמא החמודה בגינה, החלטתי להוריד את מנגנוני ההגנה שלי ומילמלתי בחצי חיוך “הוא צריך בקבוק? אני זאת שצריכה בקבוק. בקבוק יין משובח, מקלחת עם קצף ועשרים חמש דקות של שקט מבלי שאף אחד מהזאטוטים ידפוק לי בדלת של האמבטיה ויצרח לי שהוא צריך קקי.”
